- למד
- 1 adj. לומד, משנן, קולט, קונה ידע, מגלה, מסיק; מלומד, שמלמדים אותו, תלמי2 v. להורות, לשמש מורה, להקנות השכלה, להקנות דעת, להדריך, להכשיר, לאמן, לתת הנחיות, לחנ3 v. להיות מתלמד, להיות חניך, להיות שוליה, להיות סטז'ר, להיות בשלבי הכשרה, להיות תלמי4 v. לימדו אותו, הורו לו, הודרך, אומן, חונך, הוכש5 v. לרכוש השכלה, לקנות דעת; להיות תלמיד; לרכוש ניסיון; לעיין, לבחון, להתוודע אל-, להכי6 v. לשמש כחומר לימוד, לשמש כחומר הוראה; להיבחן, להיחקר היטב; להירכש, להיקנות (השכלה)7 ל', האות השתים-עשרה בא"ב העברי, אחרי כף, לפני מם, 30 בגימטריי
אוצר עברית . 2013.