- מאוכל
- adj. מעוכל, מופרד בקיבה ליסודותיו; שרוף, מכולה, מתכלה, מושמד, גמור, מת; אכול, מכורסם, חרוט, חרו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
אכול — 1 adj. לעוס, רקוב, בלוע, מכורסם, מאוכל, מעוכל, גמו 2 שריפה, בעירה, היחרכות, היצרבות; קורוזיה, התכרסמות, התכלות, היהרסות, הישחתו … אוצר עברית
יישוב — 1 אוכלוסייה, כלל האנשים, ציבור, קהל, המון; מקום, התיישבות, התנחלות, ישיבת קבע, נחלה, מקום מאוכל 2 אכלוס, שיכון, הושבה, דיור, הבאת מתיישבים; הסדרה, הבהרה, הרגעה, השתקה, מיתון, בירור, הלבנ 3 מחשבה צלולה, שיקול דעת, חשיבה מאוזנת, יציבות בחשיב 4… … אוצר עברית
ישוב — 1 adj. יושב, מונח; מאוכלס, מיושב, שיש בו אנשי 2 אוכלוסייה, כלל האנשים, ציבור, קהל, המון; מקום, התיישבות, התנחלות, ישיבת קבע, נחלה, מקום מאוכל 3 אכלוס, שיכון, הושבה, דיור, הבאת מתיישבים; הסדרה, הבהרה, הרגעה, השתקה, מיתון, בירור, הלבנ 4 מחשבה צלולה … אוצר עברית
מבוער — adj. בוער, שרוף, מודלק, מכולה, מאוכל, מנוקה, מחוטא, מסולק, מפונ … אוצר עברית
קאסבה — רובע עירוני צפוף, אזור מאוכל … אוצר עברית
קסבה — רובע עירוני צפוף, אזור מאוכל … אוצר עברית
שמם — 1 v. להיות קודר, להיות עגמומי, להיות מדוכדך, להיות מדוכא, להיעצב, להיות אומלל, להיות מוכה יגון, להיתקף במלנכולי 2 v. להיעשות שומם, להיות עזוב, להיות ריק, להינטש, להיעזב, להיחרב, להתרוקן מיושביו, להיעשות לא מאוכל … אוצר עברית