- מבהיק
- adj. מבריק, נוצץ, מנצנץ, נוגה, זוהר, זורח, מזהיר, מלבין, מאי
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
מבהיק בלובנו — צח כשלג, לבן מאוד … אוצר עברית
מבהיק כמשי — משיי, בעל ברק מיוחד כמו של משי … אוצר עברית
בוהק — 1 adj. זוהר, מאיר, מבהיק, נוצץ, זורח, מזהיר, מתנוצץ, מקרין, קורן, מסנוור, צח, מברי 2 ברק, זוהר, הארה, בהיקות, נצנוץ, נציצה, התנוצצות, קרינה, נוג … אוצר עברית
ברק — 1 n. שם משפח 2 v. לזהור, להתנוצץ, להבריק, להזהיר, לזהור, להבהיק, להיות קורן, להפיץ זוהר; לשלוח ברקי 3 v. לצחצח, ללטש, למרט, למרק, לעשות לנוצץ; לשלוח מברק, לטלגרף; להבהיק, להתנוצץ, לזהור, לקרון; להיות מבריק, להיות שנון, להיות חד מחשבה, להגיד דברים … אוצר עברית
זוהר — 1 adj. זורח, מבריק, מבהיק, מזהיר, נוצץ, מנצנץ , בוהק, מאיר, קורן, מקרין, מפיץ או 2 n. שם פרטי, שם משפח 3 נוגה, ברק, אור, זיו, נצנוץ; ספר קבלה; תהיל … אוצר עברית
חלק כראי — חלק מאוד, ממורק, מבהיק {{}} … אוצר עברית
מבריק — adj. בוהק, מבהיק, נוצץ, מנצנץ, מזהיר, בהיר, מחזיר אור; מצוין, מעולה, עילוי, שנון, חד, פיק … אוצר עברית
מזהיר — adj. זוהר, בהיר, נוצץ, בוהק, מנצנץ, מבריק, מבהיק, מאיר, קורן, זורח; טוב, מצוין, מבטיח; מתרה, מדרי … אוצר עברית
מקרין — adj. מפיץ, קורן, זוהר, זורח, נוצץ, מאיר, מבריק, מתנוצץ, מבהיק; בעל קרניים, מקורן, מצמח קרניים; בוגד, אינו נאמן, נואף, מצמיח קרניים … אוצר עברית
נוצץ — 1 adj. מבהיק, מבריק, מנצנץ, בוהק, בהיר, זוהר, זורח, מזהיר; מעיד על מותרות, עשיר, אמיד, סנובי, עושה רוש 2 v. לנצנץ, לנצוץ, להאיר, לזרוח, לזהור, להזהיר, להבהיק, להבריק, להבליח, להיות קורן, להפיץ או … אוצר עברית