- מבוקע
- adj. מפוצל, מפולג, מפוצץ, שבור, סדוק, חצוי, מחולק, חתוך, מנותק, משוסע, מפולח, קרוע, פקוע, פרו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
מבוקע לשניים — מפוצל, מחולק לשתיים … אוצר עברית
חטוב — 1 adj. מחוטב, מעוצב היטב, מסוגנן, מלוטש, בעל גזרה דקה; כרות, מבוקע, חתוך, גדוע, קטוע, מנוס 2 כריתה, חיתוך, ביקוע, גדיעה, קטיעה, ניסור (עצים) ; גילוף, עיצוב, פיסול; מבנה, עיצוב, סגנון, גזר … אוצר עברית
חצוב — 1 adj. בקוע, מבוקע, מפוסל, חרות, חקוק, מסותת, חתו 2 סיתות, ביקוע, פיסול, חיתוך אבנים, עבודת החוצב, אומנות חציב … אוצר עברית
מבותק — adj. קרוע, מבוקע, דקור, נקור, מחורר, נקוב, פקוע, פרוץ, משוסע, חתוך, גזור, חצוי, מחולק, מפוצץ, מפוצ … אוצר עברית
מופרד — adj. מפוצל, מפולג, מחולק, מנותק, מובדל, מבודד, מורחק, מובחן, חצוץ, חתוך, שסוע, מבוקע, סדוק, מפול … אוצר עברית
מחולק — adj. מפוצל, מופרד, מפולג, מפולח, מבוקע, משוסע, חצוי, פרוס; המונה בשבר, מספר שמחלקים אות … אוצר עברית
מחורץ — adj. סדוק, חתוך, מבוקע, מפוצץ, צחיח, מיובש, טרשי, סלעי, מסולע, עשוי חריצי … אוצר עברית
מנוסר — adj. חתוך במסור, חטוב, כרות, מבוקע, בקוע, חצוי, שניסרו אותו, גזור (בול עץ) … אוצר עברית
מסודק — adj. סדוק, שנתגלו בו סדקים, שנתכלו בו שברים, שבור, מבוקע, מפוצל, חרוץ, מפוצח, לא שלם, פגו … אוצר עברית
מפולג — adj. שיש בו פלגים, מחולק, מפוצל, מפורד, מופרד, אינו מאוחד, מבוקע, מנותק, מובדל, מפורר, קרו … אוצר עברית