- מבוש
- איברי המין, אזור החלציים, חלציים, בושת, ערווה, פות, איברים אינטימיי
אוצר עברית . 2013.
מבוש
Look at other dictionaries:
אילפס — סיר מעוגל, קדירה; תשביל הנקרא על שם הכלי בו מבוש … אוצר עברית
במיה — ירק גינה ממשפחת החלמיתיים, ירק הנאכל כשהוא מבוש … אוצר עברית
במייה — ירק גינה ממשפחת החלמיתיים, ירק הנאכל כשהוא מבוש … אוצר עברית
חבוש — 1 adj. כרוך, קשור, צרור, חבול; כלוא, אסור, עצור, נמצא בבית הסוהר; מכוסה (כובע) 2 עץ פרי, פרי בשרני הנאכל מבוש … אוצר עברית
מאויד — adj. שהתאדה, שהתנדף, נמוג, נעלם באוויר, הפך לגז; מאודה, מבושל באדים, מבוש … אוצר עברית
מאוייד — adj. שהתאדה, שהתנדף, נמוג, נעלם באוויר, הפך לגז; מאודה, מבושל באדים, מבוש … אוצר עברית
נא — 1 adj. צלוי למחצה, מבושל למחצה, עשוי למחצה, עשוי חלקית, לא לגמרי מבוש 2 interj. אנא, בבקשה, בטובך, הואל בטובך, בי, אבק 3 interj. הבה, בוא, קום, קדימה, מה 4 v. למנוע, לעכב, לעצור, לייעץ לא לעשות, להרתיע מ , להטות לבו מ , להרחיק; לבטל, להכשיל, להפ… … אוצר עברית
