- מום
- ליקוי, פגם, חיסרון, מגרעת, פסול, נזק, פגע, דפקט, חוסר, מינוס, טעות, תקלה, קלקול, עיוות, נכות, קטיעה, חוסר יכולת, ליקוי בתפקוד, אינוולידיו
אוצר עברית . 2013.
מום
Look at other dictionaries:
מום מולד — פגם גנטי, ליקוי שהאדם נולד אתו {{}} … אוצר עברית
מום נסתר — ליקוי גופני שלא קיבל ביטוי חיצוני {{}} … אוצר עברית
מום קבוע — ליקוי בלתי חולף, נכות {{}} … אוצר עברית
בעל-מום — נכה, לקוי באיבריו, אינווליד {{}} … אוצר עברית
הטיל בו מום — פצע, גרם נכות {{}} … אוצר עברית
מגרעת — מום, ליקוי, פגם, חסרון, קלקול, תקלה, חוסר, מינוס, דפקט; חור, שקע, נקיק, גומחה, ניש … אוצר עברית
מיגרעת — מום, ליקוי, פגם, חסרון, קלקול, תקלה, חוסר, מינוס, דפקט; חור, שקע, נקיק, גומחה, ניש … אוצר עברית
אלם — 1 v. להיעשות אילם, לאבד את כושר הדיבור; להיות כאילם, להשתתק, להחריש, להפסיק לדבר, לדמו 2 v. לעשות אלומות, לצרור, לכרוך, לקשור, לאגד, לחבר, לעשות חבילות; להשתיק, לעשות לאיל 3 {{}}C 4 אילמות, דוממות, דומיה, אי דיבור, אי יכולת לדבר, מום בדיבור,… … אוצר עברית
לקוי — 1 adj. בעל פגם, בעל מום, דפקטיבי, פגום, פגוע, פסול, חלש, מקולק 2 פגם, מום, פגע, דפקט, לקות, מגרעת, פסול, חיסרון, קלקו … אוצר עברית
פגם — 1 v. להתקלקל, להיפגע, להיפסל, להינזק, להיחבל, להישחת, להיהרס, להפוך פגום, לאבד מערכו, להידפק , להיעשות בלתי תקין, להיעכר, להפוך בלתי שמיש, להיעשות לקו 2 v. לקלקל, להטיל פסול, לפגוע, להזיק, לגרום נזק, להטיל מום, להטיל דופי, לחבל, לגרום חבלה,… … אוצר עברית
