- מופקר
- נטוש, עזוב, נשאר לבד, בודד; לא הגון, לא מוסרי, לא מנומס, פורע חוק, שיצא לתרבות רע
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
אדם מופקר — sss{{}} … אוצר עברית
רכוש מופקר — רכוש נטוש, נכסים שבעליהם לא ידועים {{}} … אוצר עברית
נטול עכבות מוסריות — מופקר, שטוף זימה, פרובוקטיבי, גס … אוצר עברית
אנרכי — adj. חסר סדר, מופקר, שיש בו אנרכיה, מבולגן, פרוע, ללא ארגון, ללא שליט … אוצר עברית
הולל — 1 v. להשתולל, להתפרע, להשתגע, לצאת מהדעת, להתנהג כמטורף, להתרוצץ, להרעיש; להשתובב, להשתעש 2 מופקר, מתהולל, משתולל, קפריזי, מתפרע, שובב, שובבני, לא מוסרי, בזבזן, חי בלי חשבו … אוצר עברית
הינטשות — היעזבות, היות מופקר, היות נטוש, היות עזוב, הימצאות במצב נטוש; התפשטות, התרחבו … אוצר עברית
היעזבות — הינטשות, היות נעזב, היעשות עזוב, היות נטוש, היות מופקר, הימצאות במצב נטוש, הישארות לב … אוצר עברית
הנטשות — היעזבות, היות מופקר, היות נטוש, היות עזוב, הימצאות במצב נטוש; התפשטות, התרחבו … אוצר עברית
העזבות — הינטשות, היות נעזב, היעשות עזוב, היות נטוש, היות מופקר, הימצאות במצב נטוש, הישארות לב … אוצר עברית
הרוס — adj. שנהרס, חרב, מושחת, מקולקל, מצוי בהריסות, מושמד, מוחרב, מוזנח, מופקר, נטו … אוצר עברית