- מופר
- adj. מבוטל, מושבת, מופסק, נקטע, מנותק, מחוסל, מסוכל, מוכשל, מחולל, נשבר, נפג
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
איזון עדין — שיווי משקל שעלול להיות מופר בקלות רבה, מצב עדין שצריך לשמור עליו {{}} … אוצר עברית
אירוטומני — n. אדם האחוז בשגעון עגבים; אדם בעל דחף מיני מופר … אוצר עברית
ארוטומני — n. אדם האחוז בשגעון עגבים; אדם בעל דחף מיני מופר … אוצר עברית
ארוטומניה — שיגעון עגבים, דחף מיני מופר … אוצר עברית
ארוטומנייה — שיגעון עגבים, דחף מיני מופר … אוצר עברית
גדוש — adj. דחוק, צפוף, המוני, עמוס; ממולא, מלא עד אפס מקום, עולה על גדותיו, מופר … אוצר עברית
גרוטסקי — adj. מגוחך, נלעג, מעוות, מוגזם, מובלט יתר על המידה, מופר … אוצר עברית
מאופס — adj. מכוון לאפס, מכוון, מכויל, מותאם; מוחזר לאפס, מוחזר להתחלה, מופעל מחדש; מבוטל, מופר, בט … אוצר עברית
מובדל — adj. שהבדילו אותו, מובחן, לא מעורבב, מנותק, שונה; מחולק, מפוצל, חצוץ, מופר … אוצר עברית
מופרע — n. לא יציב, לא יציב בנפשו, סובל מהפרעות נפשיות, משוגע, מטורף; מופסק, קטוע, מופר, מבוט … אוצר עברית