- מוקע
- adj. מוחרם, מוקצה, מאוס, בזוי, אסור, טמא, מטמא; נתלה, מוצא להורג, מועלה על המוקד, נצלב; ידוע לשמצה, מפורסם לשלילה, מגונה, מבוזה, מגודף, מקולל, מנוא
אוצר עברית . 2013.
מוקע
Look at other dictionaries:
הישפטות — היות שפוט, היות נשפט, היות מוקע, העמדה למשפט, קבלת גזר דין, קבלת פסק הדי … אוצר עברית
השפטות — היות שפוט, היות נשפט, היות מוקע, העמדה למשפט, קבלת גזר דין, קבלת פסק הדי … אוצר עברית
מוקצה — adj. מופרד, מובדל, מנותק, מורחק, חצוץ, נפרד, נבדל; מוקצב, מחולק, מפולג, מפולח; מוחרם, מוקע, מאוס, בזוי, אסור, טמא, מטמא; מיועד, מיוחד, מוקדש, מכוון, מופנה, מובטח, משמש, שמו … אוצר עברית
מוקצית — adj. מופרד, מובדל, מנותק, מורחק, חצוץ, נפרד, נבדל; מוקצב, מחולק, מפולג, מפולח; מוחרם, מוקע, מאוס, בזוי, אסור, טמא, מטמא; מיועד, מיוחד, מוקדש, מכוון, מופנה, מובטח, משמש, שמו … אוצר עברית
צלב — 1 v. הוכלא, הורכב, זווג עם גזע אחר, עורבב עם זן שונה; אומת, עבר הצלבה, הושווה עם נתונים אחרי 2 v. להיתלות על צלב, להיות מוקע, להיות מוצא להורג בצליבה, למות כמו ישו, להתענות, להתייס 3 v. להכליא, לעשות הרכבה, לערבב זנים, למזג גזעים, לעשות שעטנז;… … אוצר עברית
צלוב — adj. תלוי, מוקע, מעונה, סובל, מיוסר, למוד ייסורים; ישו הנוצר … אוצר עברית
שפד — 1 v. להינעץ על שיפוד, להיעשות משופד, להיתקע על חפץ חד, להיות מוקע, להיות מושחל, להידק 2 v. לנעוץ על שיפוד, לתקוע חפץ חד, להוקיע, להשחיל, לדקו 3 v. ננעץ על שיפוד, תקעו בו חפץ חד, הוקע, הושחל, נדק … אוצר עברית
שפוט — 1 בוררות, משפט, פסיקה, החלטה, הכרעה, חריצת דין; סמכות חוקית, תחום שפיטה; דיון, שיקול דע 2 מי ששפטו אותו, נידון, מורשע, מואשם, נאשם, מוקע, מוענ … אוצר עברית
