- מוקשה
- adj. מוקפא, מוקשח, מגובש, מחושל, מוצק, חז
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
אוטם-אוזניים — חתיכת כותנה או קצף מוקשה המוכנסת לאוזן לשם הגנה מפני רעש או מים {{}} … אוצר עברית
מאובן — שרידי חי וצומח שנתקשו כאבן, עקבות שנותרו באבן; נוקשה, מוקשה, שהתקשה; משותק, נדהם, נחר … אוצר עברית
מאוחה — adj. מחובר, מוצמד, מודבק, מלוכד, מוקשה; תפור, קשור, סגור, אטום, מוגלד, מצול … אוצר עברית
מוקפא — adj. מקורר, מורד לטמפרטורת קיפאון, מועבר למצב מוצק, משומר במקפיא, מגובש, מוקשה, נעצר, נחסם, מעוכב, מוחזק, נשמ … אוצר עברית
מחוסם — adj. מחושל, מחוזק, מוקשה, מלוב … אוצר עברית
מעומלן — adj. מוקשה בעמילן, שהושם בו עמילן, מוטבל בעמילן, מרוסס בעמילן, הופך לנוקשה בגיהו … אוצר עברית
צמיג רדיאלי — צמיג מוקשה בעזרת חוטי ברזל {{}} … אוצר עברית