- מושקה
- adj. מטופל במים, שלחין, שמשקים אותו, מקבל מים, מגיע לרווי
אוצר עברית . 2013.
מושקה
Look at other dictionaries:
רטב — 1 v. להירטב, להיעשות רטוב, להתמלא מים, לספוג לחות, לקלוט רטיבות, להיעשות לחלוחי, להתלחלח, להיות מושקה, להיעשות רוו 2 v. להתרטב, להיעשות רטוב, להתמלא מים, לספוג לחות, לקלוט רטיבות, להיעשות לחלוחי, להתלחלח, להיות מושקה, להיעשות רווי; להיעשות טחוב,… … אוצר עברית
מומטר — adj. מושקה, מרוסס במים, שמטפטפים עליו מים, שמוזלפים עליו מי … אוצר עברית
רווי — adj. ספוג מים, מושקה, מלא, רטוב, שרוי, מושרה, ל … אוצר עברית
רווייה — 1 adj. ספוג מים, מושקה, מלא, רטוב, שרוי, מושרה, ל 2 כמות מים מרווה, שבירת הצימאון; שפע, עושר, רוב, ריבוי, כמות גדולה, שובע, ד 3 שבירת הצימאון, שתייה עד רוויה, שתייה עד תום הצימאון, שתייה עד סיפו … אוצר עברית
