- מטיף
- n. דרשן, נואם, מגיד, כרוז, מוכיח, מצליף, מוקיע, מגנה, מטיח, מסית, מניע, משפיע, מוביל, ממריץ, משכנע, מדרבן, מעודד, דוח
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
מטיף בשער — מוכיח, מטיף מוסר, נביא זעם {{}} … אוצר עברית
מטיף למוסריות — s{{}} … אוצר עברית
מטיף לנצרות — s{{}} … אוצר עברית
מוכיח — מטיף מוסר, מצליף, מציג טעויות שנעשו, מעלה דברים רעים שנעשו, דרש … אוצר עברית
מוכיח בשער — מטיף מוסר, נביא זעם {{}} … אוצר עברית
מיסיונר נוצרי — מטיף לנצרות {{}} … אוצר עברית
אוונגליסט — n. מטיף לנצרות; כל אחד מכותבי ארבע הבשורו … אוצר עברית
אוונגליסטי — adj. מטיף לנצרות, בעל אופי מיסיונר … אוצר עברית
כומר — איש דת נוצרי, כהן דת זרה, ראש כנסייה, מטיף, אב, בישוף, הגמון, חשמן, קרדינל, פטריאר … אוצר עברית
כמר — איש דת נוצרי, כהן דת זרה, ראש כנסייה, מטיף, אב, בישוף, הגמון, חשמן, קרדינל, פטריאר … אוצר עברית