מיושב

מיושב
adj. פתור, מוסדר, מותר, סגור, גמור; ממוקם על כיסא; שקול, מחושב, מתון, מאוזן, נינוח, שלו, שקט, רגוע; מאוכלס, משוכן, מאויש, שגרים בו אנשים, מקום יישו

אוצר עברית . 2013.

Игры ⚽ Поможем решить контрольную работу

Look at other dictionaries:

  • מיושב בדעתו — רגוע, שקול, מתון; נינוח; בדעה צלולה {{}} …   אוצר עברית

  • בלתי-מיושב — נטוש, שכוח אל, שלא מתגוררים בו {{}} …   אוצר עברית

  • לא מיושב — s{{}} …   אוצר עברית

  • סכסוך מיושב — מחלוקת שנפתרה, עימות שבא אל קצו {{}} …   אוצר עברית

  • ארץ נושבת — מקום מיושב ומאוכלס {{}} …   אוצר עברית

  • יישוב-ספר — מקום מיושב ליד הגבול {{}} …   אוצר עברית

  • ישוב — 1 adj. יושב, מונח; מאוכלס, מיושב, שיש בו אנשי 2 אוכלוסייה, כלל האנשים, ציבור, קהל, המון; מקום, התיישבות, התנחלות, ישיבת קבע, נחלה, מקום מאוכל 3 אכלוס, שיכון, הושבה, דיור, הבאת מתיישבים; הסדרה, הבהרה, הרגעה, השתקה, מיתון, בירור, הלבנ 4 מחשבה צלולה …   אוצר עברית

  • כבד-ראש — רציני, מעמיק, מיושב בדעתו {{}} …   אוצר עברית

  • לא קרבי — שאינו משרת בחיל קרבי, אינו משתתף בלחימה; רגוע, שליו, מפויס, מיושב בדעתו {{}} …   אוצר עברית

  • מאוזן — adj. מקביל לקרקע, מקביל, ניצב על המאונך; שקול, נתון בשיווי משקל, מאופס, מושווה, מיושב בדעת …   אוצר עברית

Share the article and excerpts

Direct link
Do a right-click on the link above
and select “Copy Link”