- מנוקב
- adj. מחורר, שיש בו נקבים, שיש בו חורים, שנעשה בו נקב, עשוי נקבים נקבי
אוצר עברית . 2013.
מנוקב
Look at other dictionaries:
מנוקב ככברה — מחורר, פצוע, שגופו נוקב ע י דקירות או קליעים {{}} … אוצר עברית
מנוקב כמסננת — מחורר, פצוע, שגופו נוקב ע י דקירות או קליעים {{}} … אוצר עברית
לא מנוקב — s{{}} … אוצר עברית
נקב — 1 v. להינקב, להיעשות מנוקב, להיעשות מחורר, להידקר; להיווצר (חור, נקב) , להיקדח (חור, נקב) 2 v. להתנקב, להיעשות מנוקב, להיעשות מחורר, להידקר; להיווצר (חור, נקב) , להיקדח (חור, נקב) 3 v. לנקוב, לחורר, לחרר, לקדוח, לעשות חור, לעשות נקב, לדקור, לבצע… … אוצר עברית
חרר — 1 v. להתמלא חורים, להתנקב, להיעשות מחורר, להיעשות מנוקב, לעבור חירור, להידקר, לעבור ניקו 2 v. לחורר, לנקב, לקדוח חור, לעשות חור, לדקור, לבצע ניקור, לבצע חירור, לעשות חרירי 3 v. נוקב, נקדח בו חור, נעשה מנוקב, נדקר, נוקר, עבר חירור, נעשה מחורר,… … אוצר עברית
דקור — 1 adj. שנדקר, שננעץ סכין בגופו, נקוב, מנוקב, מפוצץ, חדור, פצו 2 אקופונקטורה, טיפול במחטים (רפואה) ; דקירה, דקר, נקירה, נקר, ניקו … אוצר עברית
התנקבות — התמלאות בחורים, היות מנוקב, היות ננקב, היעשות נקבים, היות מחורר; קדיחה, ניקוב, נקבו … אוצר עברית
כיבי — adj. מחורר, מנוקב, פצוע, מוגלתי, מורסתי, מודלק, נגו … אוצר עברית
ככברה — adv. מנוקב, מחורר, חרירי, נקוב, מרוש … אוצר עברית
כמו גבינה שוויצרית — מחורר, מנוקב, מצולק, מלא חורים {{}} … אוצר עברית
