- מנוקה
- adj. נקי, שניקו אותו, שהוסר ממנו הלכלוך, מטואטא, רחוץ, טהור, מבריק, צח, מוברש, מסודר, מאורגן; שהוכחה חפותו, מטוהר, לא אשם, זכאי, מוסר ממנו החש
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
גרוף — adj. מגורף, מפונה, אסוף, צבור, מטואטא, מנוקה, נקי; סחוף, נשט … אוצר עברית
חפוף — adj. רחוץ, מנוקה, מטוהר, הוסר ממנו הלכלוך (שער) … אוצר עברית
מבוער — adj. בוער, שרוף, מודלק, מכולה, מאוכל, מנוקה, מחוטא, מסולק, מפונ … אוצר עברית
מורק — adj. מרוקן, מנוקה, מפונה, מבוע … אוצר עברית
מזוכך — adj. מנוקה, מטוהר, טהור, זך, נקי, צח, צלול, בהיר, מזוק … אוצר עברית
מזוקק — adj. מנוקה, מטוהר, טהור, זך, נקי, צח, צלול, בהיר, מזוכך, מסונן, מותפל, שעבר תהליך זיקו … אוצר עברית
מחוי — adj. מנוגב, מקונח, מנוקה, מחוט, מסולק, מוסר, מורחק, משולח, מחוק, מבוטל, מחוסל, גמו … אוצר עברית
מחוייה — adj. מנוגב, מקונח, מנוקה, מחוט, מסולק, מוסר, מורחק, משולח, מחוק, מבוטל, מחוסל, גמו … אוצר עברית
מטואטא — adj. מנוגב, מנוקה, מכובד, מובר … אוצר עברית
מטוהר — adj. מזוקק, מזוכך, מסונן, מנופה, מותפל, מעוקר, מחוטא, מנוקה, מצוחצח, מלוטש, מוברק, ממורק, מקוד … אוצר עברית