- מסוגל
- adj. יכול, יש בכוחו, מתאפשר, בעל יכולת; מוכשר, מאומן, מיומן, מותקן, ערוך, מוכן, מודרך; מותא
אוצר עברית . 2013.
מסוגל
Look at other dictionaries:
מסוגל להכיל — s{{}} … אוצר עברית
מסוגל להתקיים — s{{}} … אוצר עברית
מסוגל לעוף — s{{}} … אוצר עברית
לא מסוגל — אין בכוחו, לא יכול, נעדר הכישורים המתאימים {{}} … אוצר עברית
לא מסוגל לקלוט — ss{{}} … אוצר עברית
בעל כושר פירעון — מסוגל לסלק את חובותיו, מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו {{}} … אוצר עברית
ידע להפסיד בכבוד — מסוגל לקבל את הפסדו בצורה מכובדת וברוח ספורטיבית {{}} … אוצר עברית
יודע לקבל ביקורת — מסוגל לשמוע דברי ביקורת ולקבלם בתודה {{}} … אוצר עברית
מבדיל בין עיקר וטפל — מסוגל לאבחן את הנושאים החשובים, בעל עין חדה {{}} … אוצר עברית
מבחין בין עיקר וטפל — מסוגל לאבחן את הנושאים החשובים, בעל עין חדה {{}} … אוצר עברית
