- מסריח
- adj. מצחין, מבאיש, מדיף ריח ר
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
מסריח מכסף — בעל כסף רב, עשיר מופלג, טובע בכסף (בסלנג) {{}} … אוצר עברית
הדג מסריח מהראש — שחיתות מתחילה מלמעלה {{}} … אוצר עברית
לא מריח לא מסריח — סתמי, חסר ייחוד, אין לו טעם ואין לו ריח {{}} … אוצר עברית
קטע מסריח — גועל נפש, התנהגות מחליאה, קטע מעורר סלידה {{}} … אוצר עברית
מדיף ריח רע — מסריח, מצחין, מפיץ סירחון, מבאיש … אוצר עברית
מעלה צחנה — מסריח, מצחין, מבאיש {{}} … אוצר עברית
אין לו טעם ואין לו ריח — סתמי, לא מריח לא מסריח {{}} … אוצר עברית
אמצע הדרך — על פרשת דרכים, אמצע תקופה; לכל המשפחה, לא מריח לא מסריח {{}} … אוצר עברית
באש — 1 v. הסריח, העלה ריח רע, הצחין, העלה צחנה; נעשה מסריח, הפך למצחין, הפך למבאי 2 v. לגרום סרחון, לגרום ריח רע; להמאיס, להשניא; להסריח, להצחין; להיות קרוב להבשלה, להבחי 3 v. להבאיש, להסריח, להצחין, להעלות ריח רע, להעלות צחנה; להירקב, להרקיב, להעלות… … אוצר עברית
טכסיס פרלמנטרי — אמצעי כשר אבל מסריח המשמש חברי כנסת כדי לסכל קבלת החלטה עוינת {{}} … אוצר עברית