- מעלה
- 1 adj. מרים, מגביה, מביא ממקום נמוך לגבוה, מזניק למעלה, מניף, מרומם, מקדם, מגדל, מעביר לדרגה גבוהה, מביא לגדולה; מביא לארץ, מעביר מהגולה לארץ, גורם לעלייה, מביא עולים, גורם להגירה אל ישרא2 adv. למעלה, לכיוון עליון, למקום גבוה, אל על, לגובה, לרום, לשמים, למרום, לשחקים; שמים, רקיע, דו3 יחידת מדידה (של טמפרטורה או זווית) ; מידה, מנה, כמות; דרגה, מעמד, רמה, דירוג, תפקיד; מדרגה, שלב, מפלס, טרסה, קומה, חווק; גובה, רו4 יתרון, עדיפות, חשיבות, עליונות, ראשוניות, בכירות, ערך, תכונה, סגולה, טיב, איכות, מאפיין, אופ5 פניית כבוד, תואר כבוד, הוד מעלתו, אדם נכבד, אדם נעלה, אדם חשו6 שיפוע, עלייה, מדרון, נטייה, אלכסון, מישור משופע; רציף, דוכן, במה, בימה, מעמד, מקום מורם, דוכן מוגבה, פלטפורמ
אוצר עברית . 2013.