מצוי

מצוי
1 adj. נפוץ, שכיח, רגיל, רווח, מקובל, המוני, תכוף, תדיר; קיים, יש, נוכח, נמצא, ישנו, אמיתי, מציאות
2 סחיטה, סינון, זיקוק, זיכוך, הוצאת התמצית; ירידה לעומק, מציאת העיקר, הגעה לשורש, דישה בעניין; שחיקה, התשה; ניקוז, תיעול, ייבו

אוצר עברית . 2013.

Игры ⚽ Поможем сделать НИР

Look at other dictionaries:

  • מצוי בסכנה — נמצא במצב סכנה {{}} …   אוצר עברית

  • מצוי בצמצום — מועט, נדיר, מצומצם …   אוצר עברית

  • מצוי בשפע — שכיח, תדיר, נפוץ {{}} …   אוצר עברית

  • מצוי בתא — s{{}} …   אוצר עברית

  • מצוי ראשון — כינוי לאלוהים {{}} …   אוצר עברית

  • אלון מצוי — עץ חורש ירוק עד, עץ מצוי בחורש הארצישראלי {{}} …   אוצר עברית

  • אירוס מצוי — הזן הנפוץ ביותר של אירוס הגדל בארץ {{}} …   אוצר עברית

  • דין מצוי — משפט נוהג, מערכת חוקים קיימת {{}} …   אוצר עברית

  • חרדון מצוי — שם רמש, לטאה {{}} …   אוצר עברית

  • שעיר מצוי — ינשוף קטן מסדרת דורסי הלילה {{}} …   אוצר עברית

Share the article and excerpts

Direct link
… Do a right-click on the link above
and select “Copy Link”