- מקובל
- 1 adj. מוסכם, נהוג, מוכר, שהתקבל, שקיבלו אותו; קונבנציונלי, רגיל, שכיח; רצוי, אהוד, פופולר2 n. עוסק בקבלה, חכם בחכמת הקבלה, בקי בתורת הנסתר, בקי בתורת הקבל
אוצר עברית . 2013.
מקובל
Look at other dictionaries:
מקובל בחברה — פופולרי, אהוד {{}} … אוצר עברית
מקובל על הבריות — אדם שנוטים לקבל את דעתו {{}} … אוצר עברית
מקובל עליו — בסדר מבחינתו {{}} … אוצר עברית
ביטוי מקובל — צירוף מילים שגור {{}} … אוצר עברית
בלתי מקובל — S{{}} … אוצר עברית
לא מקובל — S{{}} … אוצר עברית
נוהג מקובל — נוהל, עניין שבשגרה, מנהג {{}} … אוצר עברית
אחד מהחבר'ה — מקובל, פופולרי, שייך {{}} … אוצר עברית
אחד משלנו — מקובל, פופולרי, שייך {{}} … אוצר עברית
יושב בתוך עמו — מקובל, עממי, ער לרחשי הציבור {{}} … אוצר עברית
