- מר
- 1 adj. מריר, בעל טעם רע; ממורמר, מרוגז, עצוב, מדוכא, מדוכדך, עגום, עגמומי, נוגה, קודר, ר2 v. הוחלף, נלקח דבר אחר במקומו, נפרט, נמצא לו תחליף, שונה; הובא בדת אחרת, שונתה דת3 v. לא לשמוע בקול-, לא לציית, לעבור על-, לא להקשיב, לסרב, להתריס, להתנגד; למרוד, להתקומ4 v. להחליף, לתת דבר ולקבל אחר במקומו, לפרוט, לעשות חליפין; להפוך, לשנות; לעזוב, לעבו5 v. לפטם, להאביס, לדשן, להאכיל בכוח, לגרום להשמנ6 {{}}C7 אדון, אדוני, האדון, מיסטר {{}}MG
אוצר עברית . 2013.