- מרוסן
- adj. מאופק, מבליג, עצור, בעל גבולות, בעל מעצורים, שולט בעצמו, מעוכב, נמנע מלהתפרץ, כבוש, כובש את יצר
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
בלתי מרוסן — s{{}} … אוצר עברית
לא מרוסן — S{{}} … אוצר עברית
אצבעו על ההדק — דרוך ומוכן לפעולה; שש אלי קרב, לא מרוסן {{}} … אוצר עברית
בצורה מופקרת — באופן לא מוסרי, באופן בלתי מרוסן, ללא מעצורים … אוצר עברית
כבול — adj. קשור, כפות, חגור, עקוד, כלוא, אסור, עצור, חבוש, חסום; תחום, מוגבל, מרותק, מרוסן, כבו … אוצר עברית
כבוש — 1 adj. חבוי, מוחבא, מוסתר, מוצנע, נעלם, טמיר, עלום, מוטמן; מרוסן, מובלג, מוכנע, מאופק, מופנ 2 adj. מוחמץ, חמוץ, משומ 3 adj. סלול, מיושר, דרוך, מגוהץ, הדו 4 adj. תחת לחץ, לחוץ, דחוס, דרוך, מגוהץ, הדוק, דחוק, סחוט, מיושר, מוחל 5 adj. תחת שלטון זר,… … אוצר עברית
מאופק — adj. סגור, עצור, מרוסן, כבוש, מבליג, מובלג, לא חופשי, כובש את יצרו, בעל שליטה עצמי … אוצר עברית
מבוקר — adj. נבדק, בדוק, חקור, סקור, מסוקר, מפוקח, נשלט, מרוסן, מוגבל, תחום, מנוהל; שמבקרים אותו, מאר … אוצר עברית
מוגבל — 1 adj. תחום, מצומצם, מוגדר, מסומן, חסום, קשור, כפות, כבול, מרותק, מרוסן, עצור, מנוע, מעוכב, כבו 2 נכה, בעל מום, לקוי, חסר יכולת, מתקש … אוצר עברית
מודחק — adj. מורחק מהתודעה, מורחק, נעלם, כבוש, מרוסן, מוכנע, מובלג, מאופ … אוצר עברית