- מרמר
- 1 v. להתמלא מרירות, להתרגז, לזעוף, לכעוס, לזעום, להיות ממורמר, להיות מר נפש, להיות מתוסכ2 v. למרר, לגרום התמרמרות, ליצור מרירות, להרגיז, להכעיס, להציק, לגרום תסכול, לגרום צע3 v. נעשה מריר, נגרמה לו התמרמרות, הורגז, הוכעס, הציקו לו, גרמו לו תסכול, הסבו לו צע
אוצר עברית . 2013.