- נבוך
- adj. מבולבל, אובד עצות, שרוי במבוכה, שאינו יודע מה לעשות, תועה, אובד דרך; מבויש, נכל
אוצר עברית . 2013.
נבוך
Look at other dictionaries:
נבוך ונכלם — מבולבל, אובד עצות, עוטה כלימה, מושפל {{}} … אוצר עברית
לא נבוך — s{{}} … אוצר עברית
בא במבוכה — נבוך, התבלבל, לא ידע מה לעשות {{}} … אוצר עברית
כשה אובד — נבוך ומבולבל, מי שאיבד את דרכו {{}} … אוצר עברית
אבוד — 1 adj. הלך לאיבוד, נעלם, חסר, איננו, נעדר; נואש, נבוך, מבולבל, תועה, אומלל; חסר תקנה, חסר סיכו 2 אבדן, הפסד, בזבוז; קיפוח, כילוי; השמדה, הרס; הידלדלות, התמעטות; גרימת אבדן, אי שמיר … אוצר עברית
אבל וחפוי ראש — מבויש, נכלם, נבוך, מושפל, פגוע {{}} … אוצר עברית
אובד — תועה, נידח, אבוד, נטוש; נעלם, חסר, נעדר, איננו; אומלל, חסר ישע, נבוך, מבולבל, נואש, מר נפ … אוצר עברית
אינו יודע בין ימינו לבין שמאלו — הולך לאיבוד, מתבלבל, נבוך, אובד עצות, מסתבך, מאבד את עשתונותיו {{}} … אוצר עברית
אינו יודע בין ימינו לשמאלו — הולך לאיבוד, מתבלבל, נבוך, אובד עצות, מסתבך, מאבד את עשתונותיו, לא שולט בעניינים {{}} … אוצר עברית
אינו מבחין בין ימינו לבין שמאלו — הולך לאיבוד, מתבלבל, נבוך, אובד עצות, מסתבך, מאבד את עשתונותיו {{}} … אוצר עברית
