- נד
- 1 adj. נע-ונד, נווד, נודד, תועה, משוטט, נע אנה ואנה, מתהלך; נע, מתנועע, זז, מתנודד; מניד, מניע, מזיז, מהנהן, מנענ2 v. הוחרם, הוכרז עליו חרם, הוטל עליו נידוי, נותק מגע עמו, הורחק מהחבר3 v. להניע בראש, להנהן, לנענע בראש; להרכין ראש, להשתתף בצער, לרחם, לנחם; לבוז, ללעו4 v. להניע בראש, להנהן, לנענע בראש; לנענע, להזיז, לטלטל, להניע; לעפעף, להזיז עפע5 v. להרחיק, להעתיק, להגלות, להעביר, לנדות, לסלק, לדחות, לשלח, לגרש, להוציא בכו6 v. להרחיק, לסלק, לדחות, לשלח, לגרש, להוציא בכוח, להגלות; להחרים, להטיל חרם, לא להתייחס, לנתק מג7 v. לנוע, לנדוד, להיטלטל, לשוט, לשוטט, להתהלך; להתנועע, לזוז לכאן ולכאן, להתנדנד, לזו8 v. נשלח לנדוד, הורחק, סולק, גורש, נושל, נשלח, נעקר, הועבר, הועתק; טולטל, הונע, נודנד, הוז
אוצר עברית . 2013.