- נטען
- adj. ניתן לטעינה, ניתן למילוי, בעל טעינה עצמית; טעון, עמוס, גדוש; מלא תחמושת, מוכן לפעול
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
אשם — 1 n. מחויב בדין, שהאשימו אותו, שהועלתה נגדו אשמה, שהופלל, שהוטל בו דופי, פושע, אחראי למעש 2 v. הועלתה אשמה נגדו, נטען נגדו, הופלל, הוטל בו דופי, גונה; הורשע, נמצא אשם, חויב בדי 3 v. להיתבע לדין, להיות מופלל, להיות מגונה; להיות מורשע, להימצא אשם,… … אוצר עברית
חשמל — 1 v. להיפגע מזרם חשמלי, להתפחם; להיעשות מחושמל, להיטען בחשמל, להוליך זרם חשמל 2 v. להעביר זרם חשמלי, לטעון בחשמל; לגרום התחשמלות; להמית בכיסא חשמל; להלהיב, לשלה 3 v. נטען בזרם חשמלי, הועבר בו חשמל; הומת בכיסא חשמל; נגרמה לו התחשמלות; הולהב, שולה… … אוצר עברית
טען — 1 v. הועמס, הושם על ; מולא, הושם עליו משא; נטען, מולא בכדורים (נשק) ; נוצר בו מתח חשמל 2 v. להיעמס, להתמלא, להיגדש; להיעשות טעון, להתמלא בכדורים (נשק) ; להתמלא במטען חשמל 3 v. להעמיס, להטעין, לשים משא, למלא; למלא נשק בכדורים; ליצור מתח חשמלי,… … אוצר עברית
שטען — 1 v. לטעון מחדש, להטעין מחדש, להעמיס מחדש, להעביר מטען מכלי תחבורה אחד למשנה 2 v. נטען מחדש, הוטען מחדש, הועמס מחדש, הועבר מכלי תחבורה אחד למשנהו (מטען) … אוצר עברית