- נקר
- 1 v. להיות מנוקר, לעבור ניקור, להידקר, להינקב, להיעשות מחורר, לקבל חורים; להילקט במקור; להיעקר, להיתלש ממקומו, להימרט, להיות מוצא באמצעות ניקור, להתכרס2 v. להירדם בעמידה, להירדם בישיבה, להתנמנ3 v. ללקט במקור, לחטט, לנבור; לדקור, לנעוץ חפץ חד, לנקב, לחורר; להוציא ע"י ניקור, לעקור, לתלוש ממקומו, למרוט, לפצוע במקו4 v. לנקר, לדקור, לנעוץ חפץ חד, לנקב, לחורר; לחטט, לנבור, ללקט במקור; להוציא באמצעות ניקור, לעקור, למרוט, לתלוש ממקומו, לפצוע ע"י חפץ חד, לפצוע במקו5 תקר, חור, נקב, פגיעה, קרע בצמיג, פנצ'ר; דקירה, נקירה, עשיית חור; חיטוט, ניקו
אוצר עברית . 2013.