- נתעב
- adj. מתועב, בזוי, מאוס, נלוז, נפסד, מנוול, שפל, נבזי, מגונה, משוקץ, מעורר שאט נפש, מבחיל, ר
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
נצר נתעב — משהו דוחה ההופך בלתי רצוי {{}} … אוצר עברית
בגסות — adv. בצורה גסה, בחוסר נימוס, בחוסר תרבות, בצורה מחוצפת, באופן נתעב, באי צניעות, בחספוס, בוולגריות, בקשיחות, באכזריו … אוצר עברית
בצורה מתועבת — תוך גרימת סלידה ושאט נפש, באופן נתעב, בצורה דוחה {{}} … אוצר עברית
חוליגניות — פרחחות, התפרעות, מעשה נבלה, תועבה, מעשה נתעב, נבזות, שפלות, פשע, שחיתות, חוסר אחריות, קונדסיות, בריונו … אוצר עברית
חוליגניזם — פרחחות, התפרעות, מעשה נבלה, תועבה, מעשה נתעב, נבזות, שפלות, פשע, שחיתות, חוסר אחריות, קונדסיות, בריונו … אוצר עברית
מאוס — 1 adj. מתועב, נתעב, בזוי, דוחה, מעורר סלידה, מוקצה, מגעיל, מכוע 2 {{}}E 3 תיעוב, שנאה, זלזול, גועל, דחייה, סלידה, בחילה, גינוי, התרחקות, חוסר רצו … אוצר עברית
מיפלצת — יצור, חיה מפחידה, יצור איום, דבר מכוער, יצור נתעב; אליל אימים, פסל מפחי … אוצר עברית
מעשה נבלה — מעשה מכוער, תועבה, נבזות, פשע נתעב {{}} … אוצר עברית
מפלצת — יצור, חיה מפחידה, יצור איום, דבר מכוער, יצור נתעב; אליל אימים, פסל מפחי … אוצר עברית
מצורע — חולה צרעת, מוכה שחין, לוקה בצרעת, מוכה צרעת; כינוי גנאי למנוול, נבל, שפל, נבזה, מושחת, נוכל, חדל אישים, נתעב, מאוס, בן בלייע … אוצר עברית