ספק

1 n. מספק, ממציא את הדרוש, משלים את החסר, מצייד, מביא מצרכי

2 v. גרמו לו סיפוק, הושבע רצונו, רוצה, נחה דעתו, ענו על דרישותיו, היה מרוצ

3 v. היה בספק, פקפק, לא ידע אל נכון, היסס, לא היה בטוח, לא ידע בבירו

4 v. היות די הצורך, היות ככל הדרוש, היות במידה מספקת, היות בו די, להיות נאות, להיות הול

5 v. להגיע לסיפוק, להיות מרוצה, להתרצות, להרגיש כי מספיק, להגיד די, לא להזדקק ליות

6 v. להכות בידיים מתוך צער, לחבוט יד ביד, לדפוק, למחו

7 v. להשתמש, לצרוך, לדאוג לצרכיו, לספק לעצמו; להיות בספק, לא לדעת בבירור, לא להיות בטו

8 v. לספק, לתת הספקה, להמציא די הצורך, לתת את הדרוש, לצייד, לדאוג ל-, למלא החסר; לאפש

9 v. לעמוד ב-, להצליח, לעלות בידו, להיות מסוגל, להיות לו מספיק זמן, להתאפש

10 v. לפקפק, להטיל ספקות, לחשוש, לחשוד, להיות מסופק ב-, לא לתת אמון, לא לבטוח, להס

11 v. לתת הספקה, להמציא די הצורך, לתת הדרוש, לצייד, לדאוג, למלא החסר, להבטיח, להקנות; לאפש

12 v. לתת סיפוק, להשביע רצון, לרצות, להניח את הדעת, לענות על הדרישות, למצוא חן, היות מספי

13 v. ניתן, סיפקו אותו, הומצא, הוענק, דאגו להספקתו, הובטח, ציידו בו, דאגו שלא יחסר; אופש

14 אי בטיחות, פקפוק, חוסר ודאות, חשש, חשד, חוסר אמון, היסו

15 יכולת, אפשרות, כושר, כוח, פוטנציאל; די הצורך, מספי