עגן

1 v. להטיל עוגן, לעצור, לחנות, לעשות חניה, לעמוד במעגן, להיקשר ע"י עוגן; לתקוע יתד, להשתק

2 v. להינטש ע"י בן הזוג מבלי להתגרש, להפוך לעגון, להיעזב ע"י בן-הזוג בלי לקבל ג

3 v. לנטוש בן-זוג מבלי להתגרש, להפוך בן-זוג לעגון, לעזוב בן-זוג בלי לתת ג

4 v. לקשור בעוגן, להביא לעגינה, להביא להטלת עוגן, לעצור; לקשור, לחזק, להצמיד, לכבול, להד

5 v. לקשור בעוגן, להביא לעגינה; לקשור, לחזק, להצמיד, לכבול, להדק; לבסס, לקבע, לתת סימוכין, להסתמ

6 v. ננטש ע"י בן זוגו מבלי להתגרש, הפך לעגון, נעזב ע"י בן-זוגו בלי לקבל ג

7 v. נקשר ע"י עוגן, הובא לעגינה; נקשר, חוזק, הוצמד, נכבל, הודק; בוסס, קובע, קיבל סימוכין, הסתמ