- עלוב
- adj. אומלל, מכוער, מקומט, בלוי, מרופט, קרוע, חלש, רפה, מסכן, עני, דל, רש, אביון; חסר תועלת, כלומניק, חסר ערך, ריק, ריקני, בטלן, עצל
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
עלוב-נפש — כלומניק, עלוב, מעורר רחמים, מוכה גורל {{}} … אוצר עברית
אדם עלוב — sss{{}} … אוצר עברית
מקום עלוב — s{{}} … אוצר עברית
אומלל — מסכן, מר נפש, שרוי בצרה, שרוי במצוקה, סובל, מדוכא, קשה יום, חסר כל, עלוב, אביון, עני, ד … אוצר עברית
ביש-גדא — ביש מזל, מסכן, אומלל, עלוב {{}} … אוצר עברית
ביש-מזל — ביש גדא, מסכן, אומלל, עלוב {{}} … אוצר עברית
דל — 1 adj. עלוב, מסכן, אומלל, מר נפש; עני, רש, אביון, חסר ערך; מצומצם, מוגבל; כחוש, רזה, חלו 2 v. להישאב, להיות מועלה מן הבאר; להישלף, להימצץ, להיות מוצא, להתגלות, להתקב 3 v. לשאוב, להעלות, למשוך (מים) ; להוציא, לשלוף, למצוץ, למצות, לסחוט, לגלות,… … אוצר עברית
חדל-אישים — פחות ערך, נקלה, בזוי, נחות, עלוב, כלומניק, לא יוצלח {{}} … אוצר עברית
כאסקופה נדרסת — כמפתן שכולם דורכים עליו, משל למשהו עלוב ונחות {{}} … אוצר עברית
מדולדל — adj. תלוי, רפוי, רופף, נשאר תלוי, מתנדנד; דק, רזה, חלש, מותש, שחוק, אכול; עלוב, סחוט, ממוצה, רי … אוצר עברית