- עניו
- adj. ענוותן, צנוע, שפל רוח, כנוע, כן, נקלה, חסר גאווה, מפחית בערך עצמו, סלחן, ותרן, מסתפק במוע
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
עניו וצנוע — שפל רוח, ענוותן {{}} … אוצר עברית
נוהג בצניעות — עניו וצנוע, מסתפק במועט {{}} … אוצר עברית
נמוך-רוח — עניו, צנוע, נחבא אל הכלים {{}} … אוצר עברית
ענוותן — עניו, צנוע, שפל רוח, כנוע, כן, נקלה, חסר גאווה, מפחית בערך עצמו, סלחן, ותר … אוצר עברית
ענותן — עניו, צנוע, שפל רוח, כנוע, כן, נקלה, חסר גאווה, מפחית בערך עצמו, סלחן, ותר … אוצר עברית
צנוע וביישן — עניו וצנוע, שפל רוח, מופנם {{}} … אוצר עברית
צנוע ונחבא אל הכלים — עניו וצנוע, שפל רוח, מופנם {{}} … אוצר עברית
שפל רוח — עניו, צנוע, ביישן, כנוע {{}} … אוצר עברית
שפל-עיניים — עניו, צנוע, ביישן, כנוע {{}} … אוצר עברית
צנע — 1 v. הוסתר, הוסווה, הוחבא, הוטמן, הוצפן, הועלם, לא הובלט, לא ניתן לו פומבי, לא נחשף, כיסו עליו, נשמר בהיחבא, נשמר בסו 2 v. להמעיט בערכו, לבטל עצמו, לזלזל בהישגיו, לא להתפאר, להתבייש, להיות צנוע, להיות עניו; להעמיד פני צנוע, להפגין צניעות מעוש 3 v … אוצר עברית