פוצץ

1 v. היות מושבת, להיפסק, להסתיים בפתאומיות, להיכשל, להתבטל, לא להצליח; להתפקע, לפרוץ, להיות מלא, להיות גדוש, להרגיש שלא יכול יותר, להגיע לקצה גבול היכולת, להרגיש נסער, לרתו

2 v. לגרום התפוצצות, לנפץ, לרסק, לנתץ, לבקע, לשבור, לסדוק, להרוס בפצצה, להרוס באמצעות חומר נפץ, לפצח, לרוצץ, לנפח עד קריעה, לנקב בלו

3 v. להשבית, להפריע, לגרום לביטול, לגרום לפיצוץ, להפסיק, לגרום לסיום פתאומי, לפרק, לנעול, לפזר, לשים קץ, להכשיל, לעצו

4 v. להתנפץ, להתרסק, להישבר לרסיסים, להינתץ, להיהרס בפצצה, להיהרס ע"י חומר נפץ, להיהרס עקב לחץ פנימי מוגבר, להתבקע, להתפצח, להיקרע, להינק

5 {{}}C