פתע

1 adv. בא פתאום, לא צפוי, מפתיע, בא בהיסח הדעת, מיידי, בבת אחת, במהירו

2 v. לגרום הפתעה, לבצע דבר בלתי צפוי, להכות בתימהון, להדהים, להפליא, להמם, לעורר השתוממות, לעורר תדהמה, לבוא ללא הודעה מוקדמת, להופיע פתאום, לתפוס "על חם", לאכזב לטובה, לאכזב לרעה, לתת מתנ

3 v. נגרמה לו הפתעה, הוכה בתימהון, הודהם, עוררו בו השתוממות, אוכזב לטובה, זכה לביקור פתאומי, באו אליו ללא הודעה מוקדמת, הותקף, אוכזב לרעה; הוחרד, הובהל ע"י מעשה פתאומי, נתפס "על חם"; קיבל מתנ