- צפצוף
- שריקה, ציוץ, השמעת קול דק (כציפור) , קול הצפצפה, צפירה; זלזול, הבעת בוז, אי שימת-לב; חרחו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
ציוץ — צפצוף, השמעת קול צוויץ, שריקה, השמעת קול דק, דיבור שקט, אמירת דברים בחוסר ביטחו … אוצר עברית
שריקה — צפצוף, קול חד, צפירה, ציו … אוצר עברית
מפצה — 1 n. גומל, משלם, משיב גמול, נותן הטבה, מתגמל, מתקו עוול, משיב טובה כחובה, מרצה, מפייס, משכך כעס, משדל בטוב, מרגיע את הרוחו 2 פתיחה (של פה) , תחילת דיבור, פציחה בדיבור, דיבור, פטפוט, ביטוי, התבטאות, שיחה, צפצוף, ציו … אוצר עברית
צוויץ — קול ציוץ, קול צפצוף הציפורי … אוצר עברית
צויץ — n. קול ציוץ, קול צפצוף הציפורי … אוצר עברית
ציפצף — v. להשמיע צפצוף, לשרוק, לצייץ, לצפור, להשמיע קול דק; לשים פס, לזלזל, לבוז; לפצות פה, להשמיע קול, להגיד משהו, להתלונן, להביע דעת … אוצר עברית
צפירה — אזעקה, קול הסירנה, קול הצופר, שריקה ממושכת, צפצוף; אות אזהרה; אות לכיבוד זכר הנופלי … אוצר עברית
צפצף — v. להשמיע צפצוף, לשרוק, לצייץ, לצפור, להשמיע קול דק; לשים פס, לזלזל, לבוז; לפצות פה, להשמיע קול, להגיד משהו, להתלונן, להביע דעת … אוצר עברית
צפצפה — 1 משרוקית, צופר; צפצוף, שריקה, צפיר 2 עץ נוי תרבות … אוצר עברית
צפצפני — adj. הנשמע כעין צפצוף, שרקני, מצייץ, צורמני, לא נעים לאוזן, חורק; מלווה חרחורי … אוצר עברית