צר

1 adj. מצומצם, לא-רחב, צפוף, מוגבל, קטן, דל, ששני צדדיו קרובים, שמידתו קטנ

2 v. הוגבל, צומצם, נתחם, הושמו לו סייגים, הוקטן, קוצץ, כווץ; הפך צר משהיה, נעשה פחות רח

3 v. לברוא, ליצור; לתת צורה, לעצב, לגבש, לשוות דמות, לגלם, לצקת, לגזור, לפסל, לעשות תבנית, לתפו

4 v. להגביל, לצמצם, לתחום, לסייג, לא לתת חופש, להקטין, לכווץ, לקצץ; לעשות צר, לעשות פחות רח

5 v. להיעשות יש מאין, להירקם, להיברא, להיבנות, להיווסד, להתחבר, לקום, להיקבע, להיות מורכב, להיות מותקן, להיות מופק, להיות מוכן, להיות מומצא; להיות מעוצב, להתגב

6 v. להצטער, להרגיש צער, להרגיש כי צר לו, להיעצב, לרחם, לחמול, להרגיש שחבל על-, לכאוב, להתאבל ; ללחוץ, להציק, לגרום צער, לגרום צרות, לדחו

7 v. לעשות יש מאין, לעשות לראשונה, לייצר, להביא לעולם, להקים, לייסד, לברוא, לבנות, לעסוק ביצירה, להתקין, להכין, להרכיב, לכונן, לקבוע, לחבר, להמציא, לרקום, להפיק, לתת צורה, לעצב, לגבש, לצור, לכתוב, להלחי

8 v. לשים במצור, להטיל מצור, לנתק דרכי גישה לשטח אויב, להקיף מקום ולנתקו מהסביבה, לאגף, לסגור על-, לכת

9 {{}}C

10 אויב, שונא, צורר, יריב, עוין, מתנגד, שט