- צרוב
- adj. שרוף, חרוך, עם כוויות, אדום, פגוע מהשמש, פגוע מדבר חם, מגורה; חרוט, טבוע, קבוע, חקוק, מאוכ
אוצר עברית . 2013.
צרוב
Look at other dictionaries:
צרוב שמש — שרוף , נכווה, קיבל מכת שמש {{}} … אוצר עברית
היצרבות — היות נצרב, היעשות צרוב, היצלות, היטגנות, היקלות, הישרפות, היכוות; היחרטות, היחרתו … אוצר עברית
הצרבות — היות נצרב, היעשות צרוב, היצלות, היטגנות, היקלות, הישרפות, היכוות; היחרטות, היחרתו … אוצר עברית
חרוך — adj. צרוב, קלוי, כווי, שזוף, שרוף, אדום, פגוע מהשמ … אוצר עברית
כתובת-קעקע — קעקוע, סימון צרוב בעור הגוף {{}} … אוצר עברית
מטוגן — adj. שעבר טיגון, צלוי, עשוי, חומם על מחבת, חומם בשמן, שרוף, צרוב, שזוף יתר על המיד … אוצר עברית
מקועקע — adj. שיש עליו קעקועים, שעורו מצויר, שעורו חקוק, שיש סימונים על עורו, צרוב עור, שיש עליו טאט … אוצר עברית
נחר — 1 adj. יבש מאד, צרוד, חרב, צרוב, צחיח, צמא למי 2 v. להשמיע נחירות, לפלוט נחרה, לנחרר, לחרחר, להתנשם בקול מתוך שינה, להשמיע חרחור קולנ … אוצר עברית
ניחר — adj. יבש מאד, צרוד, חרב, צרוב, צחיח, צמא למי … אוצר עברית
שרוף — adj. ששרפו אותו, שעבר שריפה, כווי, צלוי, אוכל ע י אש, צרוב, להוט; נלהב, צמוד, כרו … אוצר עברית
