- קול
- 1 adj. גזעי, מקובל, אהוד, פופולארי, "גבר"; לוקח דברים בקלות, מחושב; אדיש, רגוע, קר רוח, שלו, צונן (סלנג)2 צליל, רעש, רחש, הגה, הברה, שאון, המולה; דעה, זכות הצבעה, פתק הצבעה, בוח
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
קול רם — קול רם, צעקה, צריחה {{}} … אוצר עברית
קול נהימה — קול של נהמה, קול רועם ועמוק {{}} … אוצר עברית
קול נוקב — קול חזק וצורמני, קול רם {{}} … אוצר עברית
קול נכאים — קול מדוכא, קול שבור מרוב עצב {{}} … אוצר עברית
קול קטיפה — קול רך וענוג, קול מלטף {{}} … אוצר עברית
קול רועם — קול רם, קול גבוה, קריאה {{}} … אוצר עברית
קול חנוק — קול רועד בגלל הבכי והדמעות {{}} … אוצר עברית
קול יבש — קול מונוטוני {{}} … אוצר עברית
קול ירי — קול של ירייה {{}} … אוצר עברית
קול לעיסה — קול של לעיסה {{}} … אוצר עברית
קול מחוספס — קול עבה ולא צלול {{}} … אוצר עברית