רב

1 adj. הרבה, גדול במספר, גדול בשטחו, נרחב, ארוך; חזק, כוחני, עז; בעל הרבה-, מרובה, שופ

2 adv. די, מספיק, מספק, עד כאן, משביע רצון, מידה מספקת, שיעור מספיק, די והות

3 v. הוגדל מספרו, הועלתה כמותו, הופרה, נעשה רב במספר, הוגדל מספר צאצאיו; הורח

4 v. להגדיל במספר, להעלות בכמות, להפרות, לגרום שיהיה הרבה, לגרום להתרבות; להרחי

5 v. לנהל מריבה, להילחם, להתקוטט, להתווכח, לבוא בדין ודברים, להתנצח, להיאבק, להתדיין, להתעמת, להתכתש, להתפלמס, ללכת מכות, לשאת ולת

6 v. לעלות במספר, להתרבות, לפרות, להיות להרבה, לכלול יותר פרטים, להוסיף צאצאים, לגדול, להתפשט, להביא ולדות,

7 v. לעלות במספר, לרבות, לפרות, להיות להרבה, להוסיף פרטים, להעמיד צאצאים; לקבל צורת רבי

8 v. לעשות הרבה, לעשות במידה מרובה, לעשות יתר על המידה, להגזים, לעשות לעתים קרובו

9 {{}}C

10 אדון, בעלים, שליט, מושל, נגיד; מורה; תואר כבוד לאמוראי בב

11 איש-דת, מורה-דת, מלומד, ידען, תואר כבוד לחכמי תורה, המפקח על חיי הד

12 חלק מתואר צבאי, דרגה יותר מתואר היסוד; שר, נכבד, נבחר, עליון, קצין, מנהל, אחראי, מנהיג {{}}1בברG