- רחוק
- 1 adj. מרוחק, אינו קרוב, מופלג, נידח, שדרך ארוכה אליו; שהגישה אליו מנועה; מצוי במרחק של-2 התרחקות, הרחקה, שימה במרחק; דחייה, הימנעות, מניעה, סלידה; שמירת מרחק, דיסטנ
אוצר עברית . 2013.
רחוק
Look at other dictionaries:
טוב שכן קרוב מאח רחוק — רחוק מהעין רחוק מהלב {{}} … אוצר עברית
רחוק מהעין רחוק מהלב — ריחוק פיסי גורם לריחוק נפשי, קיימת נטייה לשכוח את האנשים שלא נמצאים אתם בקשר יומיומי {{}} … אוצר עברית
רחוק מהעין רחוק מן הלב — ריחוק פיזי גורם לריחוק נפשי {{}} … אוצר עברית
רחוק מן העין רחוק מהלב — ריחוק פיזי גורם לריחוק נפשי {{}} … אוצר עברית
רחוק מן העין רחוק מן הלב — ריחוק פיזי גורם לריחוק נפשי {{}} … אוצר עברית
רחוק יותר — s{{}} … אוצר עברית
רחוק מהעין קרוב אל הלב — ריחוק פיזי מגביר את הקרבה הנפשית {{}} … אוצר עברית
רחוק מן המציאות — שונה לגמרי מהנעשה בשטח, דמיוני לחלוטין {{}} … אוצר עברית
רחוק מן העין קרוב אל הלב — ריחוק פיזי מגביר את הקרבה הנפשית {{}} … אוצר עברית
רחוק-ראות — מוגבל בראיית עצמים קרובים; רואה היטב למרחק; בעל חזון, עיניו בראשו {{}} … אוצר עברית