- רכב
- 1 v. חובר בתרכובת כימית, עבר התרכבות, נעשה חלק מתרכובת, התרכ2 v. חובר, צורפו רכיביו, נבנה, הותקן, יוצר, נעשה, נוצר; כונן, הוקם; הוסע, הושב על-, הועלה על-, הובל ברכיב3 v. לחבר חלקים, לצרף רכיבים, לבנות, להתקין, לייצר, לעשות, ליצור; לצרף יחד, לאסוף, לקבץ, ליצור הרכב, להקים, לכונן (ממשלה וכו') ; להסיע, להושיב על-, להעלות על-, להוביל ברכיב4 v. ליצור תרכובת כימית, לעבור התרכבות, להתחבר עם חומר אח5 v. לנסוע, לשבת על-, לעלות על-, להינשא על גב בהמה, לדהור; לשלוט, לרדות, להציק, לרדת לחיי-6 כלי-תעבורה, מכשירי תחבורה; מכונית, אוטו, מרכבה, עגלת טיולים; חוטר, שתיל, נצר, ייחו
אוצר עברית . 2013.