רם

1 adj. גבוה, חזק, נישא; נעלה, עליון, מרומם; מעל, ממעל, על-

2 v. הועלה, הועבר למעלה, נלקח מלמטה, נאסף מהרצפה, הועמד על רגליו, הוקם, הונף, הוגבה, נישא; הופשל; שופר, הוטב, הועלה ברמה, קודם, פות

3 v. היה קרבן לרמאות, הונה, הולך שולל, שיקרו לו, הערימו עליו, הוטעה, הותעה, תעתעו בו, נבג

4 v. להונות, להוליך שולל, לשקר, לכזב, לכחש, להערים על-, לזייף, להטעות, להתעות, לתעתע, לבגוד, למעו

5 v. להעלות, להעביר למעלה, לקחת מלמטה, לאסוף מהרצפה דבר שנפל, להקים, להעמיד על רגליו, להניף, להגביה, לרומם, לשאת; להפשיל; לשפר, להיטיב, להעלות ברמה, לקדם, לפת

6 v. לתרום, להפריש, לנדב, להקדיש, להעניק; לדפוק, לשכב עם-, לקיים יחסים, לזיין, לבעול; להסיר, לסלק; לגנוב, לסחוב, לפלח, לכייס, לקחת בלי שירגיש

7 v. נתרם, הופרש, נודב, הוקדש, הוענק; נדפק, קוימו עמו יחסי-מין, נבעל, זוין; הוסר, סולק; נגנב, נסחב, נלקח בלי שירגיש

8 הגבוה ביותר, האל העליון, כינוי לאלוהים {{}}םורG