- רציף
- 1 adj. רצוף, שיש בו רציפות, מתמיד, נמשך; תכוף, סמוך, בא זה אחר זה; סדרתי, קשור בסדר2 ירכתי אנייה, רחבה סלולה באנייה; מיגשה, מדרכה רחבה, מזח, טרמינ
אוצר עברית . 2013.
רציף
Look at other dictionaries:
רציף המבדוק — רציף המספנה … אוצר עברית
רציף עגינה — s{{}} … אוצר עברית
מוביל נייר רציף — מכשיר הבנוי משני גלגלי שיניים המספק למדפסת נייר רציף, טרקטור {{}} … אוצר עברית
מזין נייר רציף — מכשיר הבנוי משני גלגלי שיניים המספק למדפסת נייר רציף, טרקטור {{}} … אוצר עברית
לא רציף — קטוע, מופרע … אוצר עברית
משתנה רציף — משתנה שיכול לקבל ערכים בכל תחום ההגדרה שלו, גורם שניתן לייחס לו מספר אינסופי של ערכים {{}} … אוצר עברית
נייר רציף — נייר המוזן למדפסת בצורה רציפה (ולא דף בודד כל פעם) {{}} … אוצר עברית
טיילת — רציף טיולים, שביל הליכה, רחבת טיולים, מסלול להסתובבות בשעות הפנאי, שדרה, מדרחוב; טיולים, הליכה, צעידה, שוטטו … אוצר עברית
טילת — רציף טיולים, שביל הליכה, רחבת טיולים, מסלול להסתובבות בשעות הפנאי, שדרה, מדרחוב; טיולים, הליכה, צעידה, שוטטו … אוצר עברית
מזח — רציף, גשר, שובר גלים, שביל מן החוף לים; חגורה, אבנט, רצועה, אזו … אוצר עברית
