- רקום
- adj. עשוי ברקמה, עשוי מעשה-רקמה; יצור, עשוי, מתהוו
אוצר עברית . 2013.
רקום
Look at other dictionaries:
מחויט — adj. תפור, רקום, מהוקצע, מוכן על פי מידה, מעובד על ידי חייט; מחווט, מרושת, מחובר לחוטים, מחובר לרש … אוצר עברית
מחוייט — adj. תפור, רקום, מהוקצע, מוכן על פי מידה, מעובד על ידי חייט; מחווט, מרושת, מחובר לחוטים, מחובר לרש … אוצר עברית
מרוקם — adj. מקושט ברקמה, רקום, מעוטר ברקמה; נוצר, מעוצב, מגובש, מתהווה, נערך, לובש צור … אוצר עברית
ריקמה — 1 עשיית רקמה, שימוש בטכניקת הרקמה, תפירה; אריג רקום; יצירה, עשייה, בריאה, התהוו 2 קבוצת תאים, תאים בגוף החי או הצומח (ביולוגיה) … אוצר עברית
רקם — 1 v. להיתפר, להיעשות רקום, להתכסות ברקמה, להיעשות מקושט בחוטים צבעוניים; להתבשל , להתרקם, להיחרש (מזימה) , להירקח, להתהוות, להיווצ 2 v. להתהוות, להיווצר, להירקם, להתבשל , להיחרש (מזימה) , להירק 3 v. לתפור, להכין רקמה, לקשט בדים, להתוות צורות… … אוצר עברית
רקמה — 1 עשיית רקמה, שימוש בטכניקת הרקמה, תפירה; אריג רקום; יצירה, עשייה, בריאה, התהוו 2 קבוצת תאים, תאים בגוף החי או הצומח (ביולוגיה) … אוצר עברית
