- רתע
- 1 v. לדחות, להרחיק, להדוף; לרפות ידיים, לגרום לא לעשות; למנוע מ-, לבלום, לעצור; להפחיד ; להסיג, לגרום לסגת, להזיז לאחו2 v. לסגת, לזוז לאחור, לסור הצידה; להיבהל, לפחד, לקפוץ בבהלה; להיגעל, לסלוד, לחוש שאט נפש; לחזור בו, להתחרט, להימנע מ-; להתנזר, להתרח3 v. נדחה, הורחק, נהדף; ריפו את ידיו, גרמו לו שלא לעשות; נמנע ממנו, נבלם, נעצר; הופחד; גרמו לו לסגת, הוזז לאחו4 נסיגה, הליכה לאחור, ניתור לאחור, התרחקות; הימנעות, דחייה, פחד, חשש, מור
אוצר עברית . 2013.