- שבת
- 1 v. הופסקה בו העבודה, בוטל מעבודה, נסגר בשל שביתה; הופסק, הושם לו קץ, נעצר, בוטל, הופר, הוכרת, הוכחד, חוס2 v. להפסיק עבודה, לבטל מעבודה, לסגור מקום עבודה בשל שביתה; להפסיק, לשים קץ, לעצור, לבטל, להפר, להכרית, להכחיד, לחס3 v. לפתוח בשביתה, להפסיק לעבוד, לנקוט בעיצומים, להכריז על סכסוך עבודה, לנקוט בסנקציות, לשבש סדרי עבודה; להפסיק, לחדול; להיעצר, לעמוד, להיפסק, לדמום, לכבות, להפסיק לפעול, לחדול מלהתקיי4 יום שבת, השביעי בשבוע, יום המנוחה, יום שביתת האל, יום חג, יום קדוש, יום טו5 ישיבה, יישוב, מושב, הושבה; חיים, מחיה, מגורים, שיכון, שכינה, דיו
אוצר עברית . 2013.