- תווית
- פתק, פיתקה, סימן, ציון, ת
אוצר עברית . 2013.
תווית
Look at other dictionaries:
תווית זיהוי — תג המכיל את פרטי הבעלים {{}} … אוצר עברית
תווית חנייה — מדבקה על שמשת הרכב המאפשרת לו לחנות במקום מסוים {{}} … אוצר עברית
נטול תווית — s{{}} … אוצר עברית
בר-קוד — תווית ועליה עמודות שחורות ברחבים שונים המשמשת לזיהוי מהיר של פריטים באמצעות סורק אופטי {{}} … אוצר עברית
טיפוס אישיות — תווית המשמשת לסיווג אישיותו של אדם {{}} … אוצר עברית
בול הכנסה — בול ממשלתי להדבקה על מסמכים ותעודות רשמיות, בול מיוחד לחוזים; תווית המאשרת ששולם מס בעבור מוצר {{}} … אוצר עברית
כרטיס — פתק, תווית, תו, נייר, קבלה, תעודה, אישור, רשיון, קל … אוצר עברית
מדביק תוויות — מסווג, מתייג, נוטה להצמיד לכל אחד תווית … אוצר עברית
ספח — 1 v. חובר, צורף, נקשר ל , אומץ, סונף, הוסף אל, נספג, הפך לחלק מ , אוחד עם 2 v. להתחבר, להצטרף, להיקשר, להתווסף, להיספג, להיקלט, להיבלע ע י מספח, להתקשר לפני השט 3 v. להתחבר, להצטרף, להתקשר, להתלוות, להיות מסופח, להתאחד עם , להיות מסונף, להתווסף,… … אוצר עברית
שובל — 1 n. שם משפח 2 עקבות, סימנים, נתיב מסומן, פס קצף/עשן (אנייה/מטוס) ; שוליים, סרח עודף בבגד; תווית (בול) … אוצר עברית
