- תל
- 1 v. לדחות לזמן בלתי ידוע, להשאיר תלוי ועומד, להפסיק זמנית, לעכב, לתלות באוויר, להשהות, לא לקבוע סופית, לא להכריע, להשאיר בחזקת ספ2 v. להיות תלוי, להיקשר באוויר, להיתפס על וו, להיקשר לחבל, להיות מושם על קולב, להיות מושם לייבוש, להיתפס בחלקו העליון ללא בסיס תחתיו, לרחף; למות בתלייה, להיצלב; לסמוך על, להיאחז, להישען, לפתח תלו3 v. להניח ללא בסיס תחתיו, לתפוס על וו, לשים על קולב, להתקין על חבל, לשים לייבוש; להוקיע, להמית בתלייה, לצלוב; להיות תלוי, להיות תפוס בחלקו העליון בלבד, להיות באוויר, להיות מחובר ללא בסיס תחתיו, לרח4 v. לייחס ל-, לקשור, לקשר, להתנות, ליצור תלות, להעמיד תנאי, לקבוע זיקה, למנוע עצמאות, לשייך; להתלות, להשאיר באוויר, להשאיר תלוי ועומד, להשאיר בחזקת בספק, לא לקבוע סופית, לא להכריע, לדחות, לעכב, להשהו5 v. לצחוק ל-, ללעוג, ללגלג, לקלס, להתלוצץ, להתבדח, לשטות, לחמוד לצון, "לעבוד על", "למתוח", לשים ללעג ולקלס; להוליך שולל, להטעות, לבגוד, לתעתע, להכזי6 גבעה, סוללה, תלתל; ערימה, גל, מצבור, מאגר, מערום, צביר, גיבוב, לקט, אוס
אוצר עברית . 2013.