- בזוי
- 1 adj. נקלה, מבוזה, נבזה, נלעג, מושפל, מחורף, מגודף, מתועב, מנואץ, מאו2 גינוי, זלזול, זילות, גידוף, חירוף, לעג, לגלוג, קילוס, השפלה, ביזיון, הכלמ
אוצר עברית . 2013.
בזוי
Look at other dictionaries:
אדם בזוי — sss{{}} … אוצר עברית
באופן בזוי — תוך גרימת ביזיון, בשפלות, בצורה המעוררת שאט נפש … אוצר עברית
אדם נבזה — שפל, בזוי, נקלה, חדל אישים {{}} … אוצר עברית
בצורה נבזית — באופן בזוי, בשפלות, ברוע {{}} … אוצר עברית
חדל-אישים — פחות ערך, נקלה, בזוי, נחות, עלוב, כלומניק, לא יוצלח {{}} … אוצר עברית
מאוס — 1 adj. מתועב, נתעב, בזוי, דוחה, מעורר סלידה, מוקצה, מגעיל, מכוע 2 {{}}E 3 תיעוב, שנאה, זלזול, גועל, דחייה, סלידה, בחילה, גינוי, התרחקות, חוסר רצו … אוצר עברית
מבוזה — adj. בזוי, מגונה, מזולזל, מתועב, מוקצה, דחוי, מושפל, מואש … אוצר עברית
מוקע — adj. מוחרם, מוקצה, מאוס, בזוי, אסור, טמא, מטמא; נתלה, מוצא להורג, מועלה על המוקד, נצלב; ידוע לשמצה, מפורסם לשלילה, מגונה, מבוזה, מגודף, מקולל, מנוא … אוצר עברית
מוקצה — adj. מופרד, מובדל, מנותק, מורחק, חצוץ, נפרד, נבדל; מוקצב, מחולק, מפולג, מפולח; מוחרם, מוקע, מאוס, בזוי, אסור, טמא, מטמא; מיועד, מיוחד, מוקדש, מכוון, מופנה, מובטח, משמש, שמו … אוצר עברית
מוקצית — adj. מופרד, מובדל, מנותק, מורחק, חצוץ, נפרד, נבדל; מוקצב, מחולק, מפולג, מפולח; מוחרם, מוקע, מאוס, בזוי, אסור, טמא, מטמא; מיועד, מיוחד, מוקדש, מכוון, מופנה, מובטח, משמש, שמו … אוצר עברית
