- בן-כפר
- כפרי, שנולד בכפר, שחי בכפר {{}}
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
כפר נידח — כפר מרוחק ומבודד, כפר שכוח אל {{}} … אוצר עברית
כפר דייגים — כפר ליד ים שתושביו מתפרנסים בעיקר מדיג {{}} … אוצר עברית
כפר הבפטיסטים — כפר בשרון שגרים בו בני הכת הבפטיסטית {{}} … אוצר עברית
כפר סירקין — כפר ממזרח לפתח תקווה {{}} … אוצר עברית
כפר ערבי — כפר שרוב תושביו ערבים {{}} … אוצר עברית
כפר קאנא — כפר בלבנון (ממוקם דרומית מזרחית לצור) {{}} … אוצר עברית
כפר — 1 v. להכחיש, לא להודות, לשלול תוקף, להתכחש, לסרב להכיר ב , להתנכר; לא להאמין, להיות כופ 2 v. לפצות, לשמש ככפרה, לשמש תחליף; לנקות מחטא, לבטל עוון; להסיר, למחות, להפר; לסלוח, למחו 3 v. ניתנה עליו כפרה, ניתן עליו פיצוי, ניתנה עליו תמורה; בוטל, נמחה … אוצר עברית
כפר אזר — מושב באזור המרכז {{}} … אוצר עברית
כפר באשמה — טען שהוא חף מפשע, הכחיש את ההאשמות כנגדו {{}} … אוצר עברית
כפר ביאליק — מושב ממזרח לחיפה {{}} … אוצר עברית
כפר בלום — קיבוץ בעמק החולה {{}} … אוצר עברית